יהדות מעמקים - מתיחת פנים

יהדות מעמקים בשבילי היא חלק מנסיונות אלטרנטיביים לממש יהדות רלוונטית ורוחנית בעידן שלנו. את השם ירשתי במיוחד בהשראת פסיכולוגיית המעמקים, ומהדמות שכרגע הכי מעניינת אותי: קרל גוסטב יונג, תלמידו ובר-פלוגתתו של פרוייד המנוח. אנחנו עדים היום לשפה ניו אייג'ית רווחת שמדברת המון על אור ואור עד שלפעמים הבחילה נגרמת. אני דווקא חושב שיש המון עומק בתוך החושך, בתוך הצל והנסתר. המימדים הבלתי-מודעים , האישיים והקולקטיביים. במקום הזה ניתן לדבר בשפה רוחנית ששונה מהשפה הרציונלית-ליניארית-הגיונית-מדעית. יש שפה אחרת, שפה מיתית, סיפורית שאינה מחוייבת לכללי ההגיון של המוח השמאלי. היהדות מוצגת בדרך כלל כדת רציונלית, מופשטת בניגוד לכל הדתות הפאגניות אבל יש בהחלט יהדות של מעמקים שבה יש שפה מאוד מוחשית, פראית ומיתית, ושחודרת אל תוככי הנפש האנושית. זוהי היהדות שבה אני מתמקד ומבקש לחזק אם באמצעות חשיפה של מסורות כאלה שקיימים לכל אורך התפתחות היהדות גם במקרא גם בחז"ל ובטח במיסטיקה היהודית ואם באמצעות פרשנות מחודשת ועכשווית כמיטב היצירה הפרשנית המאפיינת את היהדות לדורותיה. היום מצאתי לשמחתי שהמונח 'יהדות מעמקים' גם יצא מפיו של מרטין בובר, אחד ההוגים החשובים ליהדות בימינו והנה הקטע:
"בתנועת החסידות התרחש לזמן קצר ניצחונה של יהדות המעמקים, נושאת המסורת התשתיתית של היהדות, על היהדות הרשמית, השטחית. ... החסידות עצמה כבר נהרסה... אולם, הכתבים החסידיים הורישו לנו את התורות והמעשיות האצורות בהם. התורה החסידית היא הדבר החזק ביותר והמקורי ביותר שהגולה יצרה, היא המבשרת של הלידה מחדש של היהדות. שום התחדשות על היהדות אינה אפשרית ללא שתישא בתוכה את מרכיביה של החסידות". (‎מתוך: Die Legende des Baalschem [אגדות הבעל שם טוב], פרנקפורט ע"נ מיין, 1908, מההקדמה, 5 - 6).
גם אני מסכים שלחסידות מקום חשוב בהתחדשות היהדות אבל גם חלק לא קטן בהתנוונות שלה היום ומה שקרה לדקדקנות התלמודית שחיפשה אויר לנשימה בקרב החסידות מצוי היום בדקדקנות החסידית הלמדנית. כיום יש מקורות חדשים להתחדשות הבאים מתרבויות האדמה והשמאניזם מצד אחד ומתירגולי התודעה וההתבוננות של הבודהיזם מצד שני. כמו כן המפגש בין עולם הפסיכולוגיה המודרנית עם המאגיה המסורתית עשוי להוליד שיטות התפתחות מרתקות ומעמיקות שעוד אדבר עליהן. כל אלה עשויים להחדיר ליהדות חיבור לפשטות, לטבע, לפיזיות, לעצמנו שאינו מצליח לקרות מתוך מצב היהדות כיום. אני מקוה שכולנו נעמיק ולא נאחוז ביהדות משוטחת.